EB ART
WORDS WITH COLORS
שכבות של ריפוי: הסיפור שלי עם פוסט טראומה וציור
אני חי עם פוסט טראומה.
אני חי עם פוסט טראומה.
לא בגלל רגע אחד. אלא בגלל דברים שראיתי, ודברים שעשיתי — שלא אמורים לקרות לאף בן אדם.
שירתתי בתפקיד מסווג מאוד במערכת הביטחון. חזרתי עם צלקות שאי אפשר לראות מבחוץ.
הן חיות בתוכי:
בחשדנות בלתי נגמרת
בזה שאני לא רגוע אף פעם באמת
בקושי לבטוח באנשים
בעצבים, במתח, בצורך תמיד להסתכל מסביב
אבל כשאני מצייר — העולם משתנה.
אני נכנס למרחב שקט. בטוח. נקי.
הציור הוא המקום היחיד שבו אני נושם באמת.
איך הציורים שלי מבטאים את הפוסט טראומה
אני לא מצייר את הטראומה עצמה — אני מצייר איך זה מרגיש לחיות איתה.
בציור שבו שלוש גרסאות של הפנים שלי מופיעות יחד — זה בדיוק איך אני מרגיש: מפוצל, דרוך, מתבונן מכל זווית.
ובציור שבו ענפים יוצאים ממני? זה המקום שבו הזיכרון והצמיחה מתנגשים. כאב ויופי בו זמנית.
זה לא רק בשבילי
אם גם אתה או את חיים עם פוסט טראומה — בין אם ממסגרת צבאית או מכל סיבה אחרת — אני רוצה שתדעו: אתם לא לבד.
המטרה שלי היא לא רק ליצור, אלא לחבר.
אני מדבר על זה. בסדנאות, בגלריות, ברשת. אני מזמין גם אותך לדבר.
אם משהו בציורים שלי נוגע בך — דבר איתי. יש מקום לשיחה. יש מקום לריפוי.
אומנות-פוסט טראומה
