“יש רגעים שבהם האדם מתכנס כולו לתוך הטלית, ויוצר לעצמו עולם פרטי של אור בתוך המציאות הכהה. הרבי הוא הסמל ליכולת הזו.”
היצירה הזו היא יותר מפורטרט; היא תיעוד של מצב תודעתי. ציירתי את הרבי ברגע של דבקות, עטור בטלית ותפילין. הטלית הגדולה, הלבנה, עם הפסים השחורים, עוטפת אותו כמו מבצר, כמו כנפיים של מלאך שמגוננות על הגוף ועל הנשמה.
הרקע שבחרתי הוא בצבע חום-אדמדם עמוק, כהה וחם. הוא מייצג את העולם הגשמי, את כובד המציאות. ומתוך הכובד הזה – בוקע האור הלבן של הטלית והפנים המוארות. זהו המאבק הנצחי והיפהפה שבין החומר לרוח.
התפילין שעל ראשו (“תפילין של ראש”) מצוירות בדיוק רב, בולטות ככתר שחור שמחבר את המחשבה אל העולמות העליונים. הידיים, העטופות גם הן ברצועות התפילין, מונחות זו על זו בתנועה של שקט וביטחון. הפנים שלו, המצוירות במשיכות מכחול רכות אך מלאות הבעה, משדרות ריכוז עילאי. הזקן הלבן יורד על הטלית ומתמזג איתה, יוצר זרימה של קדושה מלמעלה למטה.
גם כאן, העיניים הכחולות הן המוקד. הן מביטות אליך, אבל נראה שהן רואות משהו שמעבר לפיזי. זהו מבט של אדם שנמצא כאן במאה אחוז, ובו זמנית נמצא במקום אחר לגמרי. היצירה הזו נולדה מתוך הצורך שלי, ושל רבים מאיתנו, למצוא עוגן. למצוא דמות שמסוגלת להחזיק את כל הכאב והתפילות שלנו, ולעטוף אותן בטלית של נחמה.
לכל פורטרט יש נשמה, ואני רוצה לוודא שהוא מוצא את הבית המושלם. אם ציור נגע בך, אל תהססו לפנות – נשוחח על הסיפור שמאחורי היצירה, ואשמח לייעץ לך באופן אישי כיצד להכניס את נוכחותה המדויקת אל החלל שלך.