כתבתי ספר על מה שהביא אותי לציור,אשמח אם תתמכו
פורטרט אסי דיין הוא אחת העבודות האישיות ביותר שיצאו מהסטודיו שלי. אסי דיין לא היה רק שחקן ובמאי. הוא היה אדם שחי את הפיצול בגלוי, שלא הסתיר את השבר ולא התנצל עליו. המשפט שהפך לשם הציור בא ממנו ישירות ופגע בי כמו משהו שידעתי כבר מזמן.
הפנים של אסי בנויות בציור משכבות שמן שהונחו אחת על השנייה. העור אינו חלק. הוא מורכב מגוונים שמרגישים כמו חיים שעברו עליהם, כמו ימים טובים ורעים שמשולבים יחד ולא מנסים להיפרד. העיניים מסתכלות החוצה, לא מאשימות ולא מבקשות כלום. פשוט נוכחות.
הכותרת ממוסגרת בזהב מעל ומתחת לדמות. זה לא עיצוב. זה חלק מהציור. המילים סוגרות על הדמות כמו משהו שאי אפשר לברוח ממנו, גם אם רוצים.
אני לא מצייר דמויות תרבות כדי לתעד אותן. אני מצייר אותן כי משהו בהן מדבר אל משהו בי שקשה לי לנסח אחרת.
עם אסי זה היה ברור מאוד. הוא חי בתוך מתח בין יצירה להרס עצמי, בין כישרון גדול לכאב שלא מצא מנוח. המשפט שבשם הציור, "ואיני מתקבל על דעתי", הוא לא רק משפט על אסי. הוא משפט שאנשים רבים מרגישים אותו בגוף ולא יודעים איך לומר אותו בקול.
הציור הזה הוא ניסיון להגיד את זה בצבע.
שם היצירה: ואיני מתקבל על דעתי
אמן: אלירן בר-און
מדיום: שמן על קנבס
מידות: 70 על 100 ס"מ
מחיר: 4,000 שקלים
כל ציור מגיע עם תעודת אותנטיות חתומה.
הציור הזה מתאים לחלל שיכול להחזיק נוכחות חזקה. הוא לא ציור שקט ולא ציור שמייפה. הוא ציור שמדבר ושואל שאלות. אנשים שמביטים בו לא עוברים הלאה בשניה. הם עוצרים.
אם הציור הזה דיבר אליך אני מזמין אותך לפנות אליי ישירות. אשמח לספר יותר על היצירה, על התהליך שמאחוריה, ולהראות לך איך היא תיראה בחלל שלך לפני שמחליטים.
אסי דיין היה אחד האנשים המורכבים ביותר שהתרבות הישראלית הצמיחה. בן של משה דיין, גיבור לאומי שהיה גדול מהחיים, אסי בחר בדרך אחרת לגמרי. הוא לא ניסה לחיות בצל ולא ניסה לברוח ממנו. הוא פשוט היה עצמו, בקול רם ולפעמים בכאב רם, והסתיר את זה פחות ממה שרוב האנשים היו מסוגלים.
הסרטים שלו, כתיבתו ואופן הופעתו בפני קהל דיברו תמיד על אותו דבר. על אדם שמחפש מקום בתוך עצמו ולא תמיד מוצא אותו. זה לא חולשה. זו כנות מסוג שנדיר לראות. ובעיניי כמי שמצייר אנשים, הכנות הזאת היא בדיוק מה שהופך פנים לנושא ראוי לציור.
כשצייר פורטרט אסי דיין עלתה השאלה איך לבטא את כל זה בלי להפוך אותו לאנדרטה. התשובה הייתה פשוטה. לא לייפות ולא לרכך. לצייר את הפנים כמו שהם, עם כל השכבות.
הציור הזה הוא חלק מסדרת פורטרטים ביוגרפיים של דמויות תרבות ישראליות שעבדתי עליה לאורך השנים. כל דמות בסדרה נבחרה לא בגלל מעמדה אלא בגלל שמשהו בסיפור שלה נגע בי באופן ישיר.
מה שמשותף לכל הפורטרטים בסדרה הוא שאני לא מצייר את האגדה. אני מצייר את האדם. את הרגע שבו הוא היה הכי חשוף, הכי עצמו, בלי ההגנות שאנשים בונים סביב עצמם כשהם יודעים שמסתכלים עליהם.
פורטרט אסי דיין מצא את מקומו בסדרה הזו בצורה טבעית מאוד. הוא לא צריך הסבר ארוך. הוא עומד בפני עצמו ומדבר בקול שלו.
לכל פורטרט יש נשמה, ואני רוצה לוודא שהוא מוצא את הבית המושלם. אם ציור נגע בך, אל תהססו לפנות – נשוחח על הסיפור שמאחורי היצירה, ואשמח לייעץ לך באופן אישי כיצד להכניס את נוכחותה המדויקת אל החלל שלך.