היצירה הזו היא מחקר על מנהיגות, על בדידות ועל הכוח לעמוד זקוף כשהכל מסביב דורש ממך להיות סמל. כשאני מצייר את הדמות הזו (בהשראת המלכה שארלוט), אני לא מתמקד רק בפאר החיצוני. הפאה הגדולה והמסוגננת, הכתר המוזהב – כל אלו הם התפאורה. הסיפור האמיתי נמצא בפנים, בטופוגרפיה של העור.
היא מביטה החוצה במבט יודע כל. אין בה תמימות. יש בה את הכוח של מי ששרדה ארמונות, מזימות וחיים שלמים תחת זכוכית מגדלת. היא המייצגת האולטימטיבית של ה”פרו-טראומה” – היכולת לקחת את הכאב ולהפוך אותו לממלכה.
הרקע של הציור הוא צהוב-חרדל-זהב עז. זהו הצבע של המלוכה, של האור האלוהי, אבל הוא גם צבע תובעני שלא משאיר מקום למסתור. בתוך הים הזהוב הזה, הפנים שלה בנויות כפסיפס מורכב של גוונים (Color Blocking) – חום, סגול, אפור ולבן.
כל כתם צבע על פניה הוא שכבה של רגש. הלחיים אינן חלקות; הן נושאות את סימני הזמן והדאגה. השפתיים משוחות באדום, אך הן חתומות, שומרות סוד. הפאה העצומה, בצבעי שחור-לבן-אפור, נראית כמעט כמו ענני סערה מעל ראשה, או כמו קורי עכביש של מחשבות אינסופיות שהיא נושאת עמה.
הכתר בציור הזה הוא לא אובייקט דומם. הוא עשוי ממשיכות מכחול שמזכירות אש או התנפצות. הוא הגבול שבין האישה לבין התפקיד. זו יצירה שמדברת אל כל מי שמרגיש שהוא נושא “כתר” משלו – אחריות כבדה, ציפיות של אחרים, או הצורך להיות החזק בחדר. היא מזכירה לנו שמתחת לכל התארים והזהב, פועם לב אנושי, פגיע וחם.
לכל פורטרט יש נשמה, ואני רוצה לוודא שהוא מוצא את הבית המושלם. אם ציור נגע בך, אל תהססו לפנות – נשוחח על הסיפור שמאחורי היצירה, ואשמח לייעץ לך באופן אישי כיצד להכניס את נוכחותה המדויקת אל החלל שלך.