פורטרט הרבי מלובביץ בצבעי שמן — הלב הפועם של 770

פורטרט הרבי מלובביץ’ בצבעי שמן הוא לא עוד ציור יודאיקה. זוהי שיחה  בין המצויר לצופה, בין הזמן לנצח. אלירן בר-און לא ביקש לתעד. הוא ביקש להבין מה הופך אדם לסמל, ומה הסמל הזה ממשיך להפיץ בעולם גם אחרי מותו.

770 Eastern Parkway. כתובת. מספר. ולב.

עבור מיליוני בני חב”ד ברחבי העולם, “770” אינה כתובת בלבד היא מרכז רוחני, כינוי לבית, ומקום של פעמה מתמדת. והרבי מנחם מנדל שניאורסון ממשיך להיות נוכח שם, גם שנים לאחר הסתלקותו.

כשניגש אלירן בר-און לצייר את הדיוקן הזה, הוא לא חיפש רפרודוקציה. לא פוסטר. הוא חיפש תדר אותו מקום שבו כריזמה רוחנית הופכת לנוכחות שאי אפשר להסביר אותה, רק להרגיש.

הפלטה  כחולות, לבנות ואדמות  מדברת בשפה של קדושה שאינה מנותקת מהזמן שלנו. הצבע לא מחפה על הקמטים; הוא מתרגם אותם לחוכמה. הגישה האקספרסיביסטית שומרת על חדות הפרצוף  הן הפיזית והן הרוחנית  מבלי לעשות ממנו אייקון שטוח.

זהו פורטרט הרבי מלובביץ’ בצבעי שמן שנולד מחיפוש  אחר נוכחות, אחר המשמעות של מנהיגות רוחנית בעולם שמהיר מכדי לעצור ולהקשיב.

על הציור

שמן על קנבס, 70×100 ס”מ, 2023. יצירה מקורית יחידה  לא הדפס, לא ריפרודוקציה.

זו לא יצירת יודאיקה קלאסית. זו אמנות שנולדה מרגש עמוק, מהאמונה שדמויות כמו הרבי לא נעלמות  הן ממתינות שמישהו יראה אותן מחדש.

נוכחות בחלל

הציור מביא נוכחות  לא בנפח, אלא בעוצמה. הפלטה הכחולה-לבנה-אדמה מתחברת לחללים בהירים ולחדרים כהים כאחד. על קיר לבן הוא מקבל עומק מדיטטיבי. ליד ספרייה, הוא ממשיך אותה. ממדיו 70×100 ס”מ  מאפשרים לו לבלוט מבלי להציף.

למי מתאים הציור

מתאים לאספן שהקשר שלו ליהדות אינו רק תרבותי  הוא חוויתי. למי שחיפש ציור יהודי שאינו נוסטלגי ואינו דקורטיבי, אלא עכשווי, כנה ובעל משמעות. מתאים גם לחלל ציבורי  בית כנסת מודרני, מרכז קהילתי, או משרד של מי שרוחניות היא עמוד בזהות המקצועית שלו.