כתבתי ספר על מה שהביא אותי לציור,אשמח אם תתמכו
"אנחנו אף פעם לא תמונה אחת חלקה ומושלמת. אנחנו אלף חתיכות קטנות, צבעוניות ושונות, שמנסות נואשות להתחבר לכדי שלם אחד."
פורטרט פאזל בשמן הוא ציור שנולד מתוך שאלה אחת פשוטה. מה אנחנו רואים כשאנחנו מסתכלים פנימה? לא תמונה אחת חלקה ומסודרת. אנחנו רואים חתיכות. זיכרונות, רגשות, דברים שהשלמנו איתם ודברים שעדיין מחכים. הציור הזה הוא הניסיון לשים את כל זה על קנבס.
הפנים בציור בנויות מחלקי פאזל צבעוניים. אדום, כחול, צהוב, ירוק. כל צבע מחזיק משהו אחר. הראש חשוף ואין בו מקום להסתתר. זה לא מקרי. התודעה שמוצגת כאן לא מנסה להסתיר את המורכבות שלה. היא מציגה אותה ישירות.
בתוך כל החתיכות הצבעוניות יש דבר אחד שנשאר אנושי לגמרי והוא העיניים. הן כחולות וצלולות ומביטות החוצה מבעד לכל שאר. הן לא שואלות כלום ולא מסבירות כלום. הן פשוט נוכחות. ובנוכחות הזאת יש יותר ממה שכל הסבר יכול להכיל.
הרקע שחור וכהה. השחור הזה הוא לא עצב. הוא השקט שנותן לצבעים מקום לנשום.
אני חושב שרוב האנשים מכירים את התחושה הזאת של להיות מורכבים ממשהו שלא תמיד מסתדר עם עצמו. חלק ממני רוצה דבר אחד, חלק אחר רוצה דבר שונה לגמרי. חלק יודע לנוח וחלק לא מפסיק לרוץ.
פורטרט פאזל בשמן הוא הדרך שלי לומר שזה לא תקלה. זה בדיוק איך שזה אמור להיות. אנשים הם לא מקשה אחת. הם אוסף של חלקים שלא תמיד מתחברים בשלמות ובזה בדיוק טמון הדבר שהופך אותם לאנושיים.
הציור הזה אינו מנסה לתקן את הפיצול. הוא מנסה להכיר בו.
הציור הזה שייך לסדרה שעוסקת בפיצול, בריפוי ובזהות. עבודות שנוצרו מתוך ניסיון להבין מה קורה לאנשים כשהם עוברים דברים קשים ואיך הם מרכיבים את עצמם מחדש אחר כך.
מה שמעניין בתהליך הריפוי הוא שהתמונה שנוצרת אחריו לא זהה לתמונה שהייתה לפני. היא אחרת. לפעמים יש בה יותר צבע, לפעמים יש בה סדקים שנשארו גלויים. אבל היא שלמה בדרכה שלה ולא מנסה להתנצל על זה.
פורטרט פאזל בשמן מדבר אל כל מי שהרגיש פעם שהוא צריך לאסוף את עצמו חזרה. לאו דווקא לאותו מקום שבו היה לפני, אלא למקום חדש שנוצר מתוך מה שעבר.
מאז שהציור הזה עלה לגלריה אני שומע תגובות שחוזרות על עצמן. אנשים מגיעים אליו ואומרים שהם מרגישים שהוא מצייר אותם. לא את הפנים שלהם אלא את מה שקורה בפנים. זו לא תופעה מקרית.
פורטרט פאזל בשמן עובד כי הוא לא מנסה להיות יפה. הוא מנסה להיות מדויק. ומה שמדויק לגבי חוויה אנושית הוא שאנחנו אף פעם לא שלמים בצורה מסודרת. אנחנו תמיד במשא ומתן עם עצמנו. בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שאנחנו מסוגלים. בין מי שהיינו לבין מי שאנחנו הופכים להיות.
הציור הזה מכיר בזה בלי לבכות על זה ובלי לנסות לתקן את זה. הוא אומר שהמורכבות היא לא הבעיה. היא הסיפור. וכשמי שמביט בציור מרגיש שמישהו סוף סוף הבין אותו בלי שהוא צריך להסביר כלום, זה הרגע שבשבילו הציור נוצר.
ציורי שמן מקוריים שמדברים על חוויה פנימית אמיתית הם אלה שנשארים על הקיר עשרות שנים ולא מאבדים את הכוח שלהם. כי הם לא מתיישנים. הם מתבגרים יחד עם מי שמסתכל עליהם.
שם היצירה: הפאזל של הנפש
אמן: אלירן בר-און
מדיום: שמן על קנבס
מידות: 70 על 100 ס"מ
מחיר: 5,000 שקלים
כל ציור מגיע עם תעודת אותנטיות חתומה.
הציור הזה מתאים לחלל שיכול להחזיק שאלה פתוחה. הוא לא ציור שנותן תשובות. הוא ציור שמזמין אותך לעצור ולשאול. אנשים שמביטים בו מספרים שהם מוצאים בו דבר חדש בכל פעם שמסתכלים. לפעמים הם רואים את עצמם. לפעמים הם רואים מישהו אחר שהם מכירים.
אם הציור הזה דיבר אליך אני מזמין אותך לפנות אליי ישירות. אשמח לספר יותר על התהליך שמאחוריו ולהראות לך איך הוא ייראה בחלל שלך לפני שמחליטים.
לכל פורטרט יש נשמה, ואני רוצה לוודא שהוא מוצא את הבית המושלם. אם ציור נגע בך, אל תהססו לפנות – נשוחח על הסיפור שמאחורי היצירה, ואשמח לייעץ לך באופן אישי כיצד להכניס את נוכחותה המדויקת אל החלל שלך.