“אנחנו מנסים להכניס את החיים למסגרות ברורות, אבל המחשבות שלנו הן כאוס צבעוני שמסרב להירגע.”
היצירה הזו היא הצצה לתוך הראש. לא הראש הפיזי, אלא הראש החושב, המנתח, המהסס. האישה בציור נתפסת ברגע אינטימי של מחשבה – האצבעות נוגעות בשפתיים, אולי כוססות ציפורן, אולי עוצרות מילים מלצאת. זהו רגע של חרדה קיומית שמוכר לכולנו: הניסיון להבין את המציאות.
בחרתי להרכיב לה משקפיים שחורים, גדולים ודומיננטיים. המשקפיים הם המסנן. הם הניסיון שלנו למקד את המבט, לראות חד וברור בתוך עולם מטושטש. אבל מאחורי העדשות, העיניים הכחולות נשארות פעורות, סקרניות, ואולי קצת מפוחדות מהאמת שהן רואות.
השפה הציורית כאן היא פירוק מוחלט (Deconstruction). הפנים שלה אינם משטח עור חלק; הם פסיפס של החלטות ורגשות. כל כתם צבע – הירוק על הלחי, האדום בצוואר, הלבן במצח – הוא חלק אחר באישיות שלה. טכניקת ה-Color Blocking מאפשרת לי לבנות את הדמות כמו ארכיטקטורה. אין כאן רכות מזויפת. יש כאן קווים חדים, צורות גיאומטריות שמתנגשות ומתחברות, בדיוק כמו המחשבות שלנו שרצות בראש בלי הפסקה.
הרקע מחולק לשניים, כמו הנפש עצמה: צד אחד צהוב, בוהק, אופטימי, אנרגטי. צד שני כחול עמוק, קר, שקול. היא נמצאת בתווך. השיער השחור והפרוע שלה גולש לשני הצדדים, מחבר בין העולמות. היד שנשלחת אל הפה היא לא רק תנועה; היא עוגן. היא הדבר הפיזי שמחזיק אותה בתוך הסערה הצבעונית הזו.
זו יצירה שמדברת על האינטליגנציה של הרגש. על היכולת להיות מורכבים, צבעוניים, ולעיתים גם מבולבלים, ועדיין להישיר מבט לעולם דרך המשקפיים ולחפש משמעות.
לכל פורטרט יש נשמה, ואני רוצה לוודא שהוא מוצא את הבית המושלם. אם ציור נגע בך, אל תהססו לפנות – נשוחח על הסיפור שמאחורי היצירה, ואשמח לייעץ לך באופן אישי כיצד להכניס את נוכחותה המדויקת אל החלל שלך.