טכניקות בצבעי שמן למתחילים: המדריך המלא מהסטודיו

אני מצייר בשמן כבר שנים, על קנבסים של מטר וחצי ועל בדים קטנים של שלושים סנטימטר, פורטרטים, רחובות של תל אביב וסדרות שנולדו מתוך פוסט טראומה. כמעט כל מה שאני יודע על החומר הזה למדתי בדרך הקשה: מכחולים שהתקשו, שכבות שנסדקו, וציורים שהתייבשו לפני שהספקתי להחליט מה אני רוצה מהם. המדריך הזה הוא הניסיון שלי לחסוך לכם את הדרך הקשה. הוא בנוי לפי הסדר שבו באמת עובדים: ציוד, הכנה, ערבוב, דילול, טכניקות, ייבוש, ניקוי ותיקונים, ובכל שלב אני מראה איך זה נראה ביצירות שלי ומה כדאי לתרגל.

מה במדריך

1. למה דווקא צבעי שמן
2. ציוד למתחילים, מה באמת צריך
3. איך מערבבים צבעי שמן
4. איך מדללים צבע שמן ומהו הכלל "שמן על רזה"
5. שבע הטכניקות שכל צייר שמן חייב להכיר
6. הטכניקות ביצירות שלי, דוגמה אחר דוגמה
7. זמני ייבוש ואיך מייבשים מהר יותר
8. ניקוי מכחולים ושמירה על הציוד
9. תיקון טעויות, כי בשמן הכול הפיך
10. ציור בשמן למתחילים: הציור הראשון, צעד אחר צעד
11. תוכנית תרגול לשלושים יום

למה דווקא צבעי שמן

צבע שמן הוא פיגמנט טחון בשמן צמחי, בדרך כלל שמן פשתן. השמן אינו מתאדה כמו מים באקריליק אלא מתחמצן, כלומר מתקשה לאט במגע עם האוויר. מהעובדה הכימית הקטנה הזו נובע כל מה שאוהבים בשמן:

• זמן. הצבע נשאר רטוב שעות ולפעמים ימים. אפשר לחשוב, לערבב על הבד, למחוק ולחזור.
• מעברים. בין אור לצל, בין לחי לשיער, בין שמיים לים, השמן מאפשר מעבר רך שאקריליק כמעט לא מסוגל לו.
• עומק. שכבות שקופות זו על זו יוצרות אור שנראה כאילו מגיע מתוך הציור.
• עמידות. ציור שמן שנבנה נכון מחזיק מאות שנים. הרנסנס עדיין תלוי על קירות המוזיאונים.

יש גם מחיר: ריח של מדלל, זמן ייבוש ארוך, וכמה כללים שחייבים לכבד כדי שהציור לא ייסדק. על כל אלה בהמשך.

ציוד למתחילים, מה באמת צריך

הטעות הראשונה של רוב המתחילים היא ערכה של ארבעים צבעים. הטעות השנייה היא מכחול אחד. הנה רשימת הציוד המדויקת שאני ממליץ עליה, בלי עודפים.

פריט	מה לקנות	למה
צבעים	6 שפופרות: לבן טיטניום (גדולה), צהוב קדמיום בהיר, אדום קדמיום, אליזרין קרמזון, כחול אולטרמרין, סיינה שרופה	מהשישייה הזו מערבבים כמעט כל גוון, כולל אפורים וחומים. שחור לא נחוץ בהתחלה
מכחולים	3 מכחולי זיפים (שטוח רחב, שטוח בינוני, עגול קטן) ומכחול סינתטי רך אחד לפרטים	זיפים לבניית שכבות ומרקם, סינתטי לקווים ולזיגוג
סכין פלטה	סכין מתכת גמישה אחת בצורת יהלום	לערבוב נקי על הפלטה, למריחת אימפסטו ולגירוד תיקונים
פלטה	לוח זכוכית או פלטת נייר חד-פעמית	זכוכית קלה לניקוי, נייר חוסך זמן
משטח	3 קנבסים מוכנים בגודל 30 על 40 ס"מ	זולים, מוכנים לצביעה, ואי אפשר לפחד להרוס אותם
מדלל	מדלל ללא ריח (Odorless Mineral Spirits) בבקבוק סגור	לדילול השכבות הראשונות ולניקוי מכחולים, בלי הריח של טרפנטין
מדיום	שמן פשתן מזוקק או ליקווין	לשכבות העליונות ולזירוז ייבוש
כלי ניקוי	צנצנת עם רשת בתחתית, מגבות נייר, סבון עדין	הצבע שוקע מתחת לרשת והמדלל נשאר נקי ימים
בטיחות	חלון פתוח, כפפות ניטריל, פח סגור לסמרטוטים	סמרטוטים ספוגי שמן פשתן יכולים להתחמם ולהתלקח כשהם ערומים בערמה

כמה עולה להתחיל? ערכה כזו של חברה איכותית לסטודנטים עולה בין 250 ל-400 שקלים. עדיף שישה צבעים טובים מארבעים צבעים חלשים בפיגמנט שיוציאו לכם גוונים בוציים.

איך מערבבים צבעי שמן

ערבוב הוא המקום שבו מתחילים נופלים, ולא בגלל חוסר כישרון אלא בגלל שלושה הרגלים קטנים. הנה איך אני עובד על הפלטה.

סידור הפלטה

סדרו את הצבעים לאורך הקצה העליון של הפלטה, מהבהיר לכהה: לבן, צהוב, אדום, קרמזון, כחול, סיינה. השאירו את מרכז הפלטה ריק לערבובים. כשהסידור קבוע, היד לומדת איפה כל צבע נמצא והעיניים נשארות על הבד.

שלושה כללי ערבוב

1. מערבבים עם סכין, לא עם מכחול. המכחול סופג צבע, מלכלך את הגוון הבא ומתבלה. הסכין מערבבת נקי ומתנקה במגבת אחת.
2. מהבהיר אל הכהה. מתחילים מהצבע הבהיר ומוסיפים את הכהה בקצה הסכין. טיפת כחול בלבן משנה הכול, אבל צריך הרבה לבן כדי להבהיר כחול.
3. לא יותר משלושה צבעים בערבוב. ארבעה צבעים ומעלה כמעט תמיד נותנים בוץ. אם צריך גוון מורכב, בונים אותו בשכבות על הבד ולא בפלטה.

טבלת ערבובים שימושית

הגוון הרצוי	הערבוב	הערה
אפור חם (לצללים על עור)	כחול אולטרמרין + סיינה שרופה + מעט לבן	האפור הזה חי יותר מכל שחור
כתום שקוע (לחומות תל אביב)	אדום קדמיום + צהוב קדמיום + טיפת כחול	הכחול "מרגיע" את הכתום
ירוק טבעי (לעלים)	כחול אולטרמרין + צהוב קדמיום + סיינה שרופה	בלי הסיינה הירוק נראה פלסטיק
גוון עור בסיסי	לבן + צהוב + מעט אדום + טיפת סיינה	מכהים לצל עם כחול, לא עם שחור
שחור צבעוני	אולטרמרין + אליזרין קרמזון + סיינה שרופה	לצללים עמוקים עם נשימה
סגול לשמיים בערב	אולטרמרין + אליזרין קרמזון + לבן	להוסיף לבן בהדרגה

תרגיל: צרו טבלת ערבוב על קנבס קטן. חמישה צבעים לאורך, חמישה לרוחב, ובכל משבצת הערבוב של השניים. שעה אחת של תרגיל כזה מלמדת יותר מחודש של ניסיונות אקראיים. את הטבלה שמרו, היא תשמש אתכם שנים.

איך מדללים צבע שמן והכלל שמחזיק ציור מאות שנים

צבע שמן ישר מהשפופרת הוא סמיך מדי לשכבות הראשונות ודק מדי לאימפסטו. כדי לשלוט בו מוסיפים אחד משני דברים:

• מדלל (טרפנטין או מדלל ללא ריח): מדלל את הצבע, מייבש מהר, ומתאים לשכבות הראשונות ולרישום ההתחלתי. הצבע נעשה "רזה".
• מדיום (שמן פשתן, ליקווין, מדיום אלקידי): מוסיף שמן, מאט או מזרז ייבוש לפי הסוג, ומתאים לשכבות העליונות. הצבע נעשה "שמן".

הכלל: שמן על רזה

כל שכבה חייבת להכיל שמן לפחות כמו השכבה שמתחתיה, ורצוי יותר. שכבה שמנונית מתייבשת לאט וגמישה, שכבה רזה מתייבשת מהר וקשיחה. אם שמים שכבה רזה על שכבה שמנונית, העליונה מתייבשת קודם, התחתונה ממשיכה לזוז מתחתיה, והתוצאה סדקים אחרי חודשים. הסדר הנכון:

שלב	יחס בערך	מה זה נותן
רישום ראשוני	צבע + הרבה מדלל, כמעט כמו אקוורל	קווי מתאר מהירים שמתייבשים תוך שעה
שכבת בסיס (underpainting)	צבע + מדלל, מעט מדיום	חלוקת אור וצל, מתייבשת ביום
שכבות אמצע	צבע + מדיום, ללא מדלל	הצבע האמיתי של הציור
שכבות עליונות וזיגוג	צבע + הרבה מדיום	עומק, ברק, פרטים אחרונים

חוק נלווה: עבה על דק. שכבות עבות של אימפסטו שמים בסוף, לא בהתחלה. ומים? לעולם לא. שמן ומים לא מתערבבים, וזה כל הסיפור.

מדיום מומלץ למתחילים: ליקווין (Liquin). הוא מזרז ייבוש, שומר על ברק, ואי אפשר לטעות איתו ביחס. שמן פשתן טהור נהדר, אבל צריך למדוד אותו בטיפות ולא בכמויות. למדריך מפורט על דילול נכון.

שבע הטכניקות שכל צייר שמן חייב להכיר

כל טכניקה כאן היא כלי. אף ציור טוב לא נבנה מטכניקה אחת, ואת רוב היצירות שלי אני בונה משלוש עד ארבע מהן באותו בד. לכל אחת מצורף תרגיל שאפשר לעשות באותו יום.

1. רטוב על רטוב (Alla Prima)

מציירים את כל הציור בישיבה אחת, בעוד הצבע רטוב. הצבעים מתערבבים על הבד עצמו, המעברים נעשים בעצמם, והתוצאה חיה ומהירה. זו טכניקת האימפרסיוניסטים, וזו הטכניקה שבה נולדים אצלי הציורים הכי אנרגטיים.

• מתאים ל: רישומי צבע מהירים, סקיצות, פורטרטים בישיבה אחת, ציור בחוץ.
• סוד: מניחים כל משיכה פעם אחת ולא חוזרים עליה. משיכה שנייה מערבבת את הצבע בשכבה שמתחת ומכהה אותו.
• תרגיל: תפוח על מפה לבנה, שעה אחת, בלי לחכות לייבוש. המטרה אינה תפוח מדויק אלא מעבר אחד נקי בין האור לצל.

2. רטוב על יבש ובניית שכבות

מחכים שכל שכבה תתייבש למגע לפני שמניחים את הבאה. כך בנו הציירים הפלמים והרנסנס, וכך אפשר להשיג דיוק מוחלט, פרטים קטנים ועומק שנוצר מהצטברות.

• מתאים ל: ריאליזם, פרטים עדינים, פורטרטים גדולים, ציורים שנבנים לאורך שבועות.
• סוד: שכבת הבסיס תמיד דלילה ומהירה. אל תתאהבו בשכבה הראשונה, היא רק מפה.
• תרגיל: ציור אותו נושא בשלוש שכבות בשלושה ימים: יום ראשון מונוכרום, יום שני צבע, יום שלישי פרטים ואור.

3. גריזאיל, ציור בערכים לפני צבע

לפני שנוגעים בצבע מציירים את כל הציור באפור, חום ולבן. כך פותרים את שאלת האור והצל בלי הסחת הדעת של הצבע. אחר כך מוסיפים צבע בשכבות שקופות מעל.

• מתאים ל: מי שמתקשה עם אור וצל, פורטרטים, קומפוזיציות מורכבות.
• סוד: להשתמש בסיינה שרופה ואולטרמרין במקום שחור. האפור שנוצר חם ומתאים לשכבות הצבע שיבואו.
• תרגיל: צלמו את הנושא, המירו את הצילום לשחור לבן, וציירו רק את חמשת הערכים: לבן, בהיר, אמצע, כהה, שחור.

4. זיגוג (Glazing)

שכבה שקופה מאוד של צבע מעורב בהרבה מדיום, מעל שכבה יבשה לחלוטין. האור עובר דרך הזיגוג, פוגע בשכבה שמתחת וחוזר, וכך נוצרת תחושה של אור פנימי. זו הטכניקה שנותנת לפורטרטים הישנים את הזוהר שלהם.

• מתאים ל: העמקת צללים, חימום או קירור של אזור שלם, עור, זכוכית, בדים.
• סוד: רק פיגמנטים שקופים: אליזרין קרמזון, אולטרמרין, סיינה שרופה, ירוק פתלו. קדמיום ולבן אטומים ולא מזגגים.
• תרגיל: ציירו כדור אפור, חכו שיתייבש, וזגגו אותו בשלושה גוונים שונים בשלושה אזורים. תראו איך אותו אפור הופך לזהב, לדם ולים.

5. אימפסטו (Impasto)

צבע עבה, ישר מהשפופרת או בסכין פלטה, שנשאר בולט מעל פני הבד. משיכת המכחול נשארת גלויה, האור נתפס בקצוות, והציור מקבל גוף פיזי. ואן גוך בנה על זה קריירה.

• מתאים ל: מרקם של קירות, סלעים, בגדים, אזורי אור מרכזיים, ציורים אקספרסיביים.
• סוד: אימפסטו תמיד באור ולא בצל. צל צריך להיות שטוח ושקוף, אור צריך להיות עבה ובולט. כך העין מבינה עומק.
• תרגיל: ציירו קיר טיח בסכין בלבד, בלי מכחול, בעשר משיכות. אחר כך אותו קיר בעשרים משיכות. השוו.

6. סקאמבלינג ומכחול יבש (Scumbling, Dry Brush)

מעט מאוד צבע אטום ובהיר על מכחול יבש כמעט לגמרי, מעל שכבה יבשה וכהה. הצבע נתפס רק על הבליטות של הבד ומשאיר את השכבה התחתונה מציצה דרכו. התוצאה: ערפל, אור רך, עשן, שיער, עור זקן.

• מתאים ל: אווירה, עננים, ריכוך קצוות, טקסטורות עדינות.
• סוד: מנגבים את המכחול במגבת עד שכמעט לא נשאר בו צבע. אם רואים משיכה, יש יותר מדי צבע.
• תרגיל: רקע כחול כהה יבש, ומעליו עננים בלבן במכחול יבש בלבד. במדריך ציור עננים יש תרגיל שלם על זה.

7. סגרפיטו וגירוד (Sgraffito)

גורדים בצבע הרטוב עם קצה הסכין, ידית המכחול או מסרק, כדי לחשוף את השכבה שמתחת. כך יוצרים קווים חדים, גבעולים, שיער, סדקים, גרפיטי על קיר.

• מתאים ל: קווים דקים שמכחול לא נותן, מרקם, אזכור של השכבות שמתחת.
• סוד: השכבה התחתונה חייבת להיות יבשה לגמרי, אחרת הגירוד מורח במקום לחשוף.
• תרגיל: רקע בהיר יבש, שכבה כהה רטובה מעליו, וגירוד של עשב, שיער או כתובת בקצה מכחול.

הטכניקות ביצירות שלי, דוגמה אחר דוגמה

תיאוריה נשארת תיאוריה עד שרואים אותה על הבד. הנה שש יצירות שלי, ובכל אחת אני מפרק בדיוק אילו טכניקות עבדו ולמה.

אימפסטו, זיגוג וסגרפיטו ברחוב אחד. בסדרת תל אביב אני רוצה שתרגישו את הטיח, לא רק תראו אותו. החזיתות שבאור נבנו בסכין פלטה, צבע ישר מהשפופרת, בשכבה שבולטת כמה מילימטרים מעל הבד. הצל מתחת למרפסות הוא ההפך הגמור: זיגוג של אולטרמרין ואליזרין, שקוף ושטוח. הניגוד הזה, עבה באור ודק בצל, הוא מה שנותן לרחוב עומק. את קווי החשמל גירדתי בקצה הסכין בצבע הרטוב, כי אף מכחול לא נותן קו כזה דק ורועד. לצפייה ביצירה.

גריזאיל וזיגוג בפורטרט של פוסט טראומה. הציור הזה נבנה במשך חמישה שבועות. השבוע הראשון היה מונוכרום: סיינה שרופה ולבן בלבד, כל האור והצל נפתרו לפני שנגעתי בצבע. אחר כך הגיעו שכבות זיגוג, כל אחת אחרי ייבוש מלא: כחול על הצללים, קרמזון על הלחיים, שוב כחול, שוב קרמזון. השקיפות היא הנושא עצמו. טראומה לא רואים במבט ראשון, היא שכבות מתחת לפני השטח, ולכן הטכניקה כאן היא גם המסר. לצפייה ביצירה, ולסדרה כולה בעמוד ציורים בהשראת פוסט טראומה.

רטוב על רטוב באנרגיה מלאה. את הצעקה האילמת ציירתי בישיבה אחת. הרקע האדום הונח ראשון, רטוב ועבה, והדמות נבנתה לתוכו כשהכול עדיין זז. הקצוות של הדמות מתערבבים עם האדום כי הם באמת התערבבו, על הבד, בזמן אמת. אם הייתי מחכה לייבוש ומצייר את הדמות מעל, הייתם מקבלים מדבקה. כשעובדים כך, כל משיכה היא החלטה סופית, ובדיוק זה נותן לציור את המתח שלו. לצפייה ביצירה.

קולור בלוקינג, ההפך מרטוב על רטוב. בפורטרט הפאזל לא ריככתי אף מעבר. כל כתם צבע הוא ערבוב נפרד שהונח על שכבה יבשה, עם קצה חד. זו למעשה טכניקת רטוב על יבש שנלקחה עד הקצה: הפנים מורכבות משברים של צבע, וה"פאזל" הוא הנושא. הטכניקה מלמדת דבר חשוב על ערבוב: כשאין ריכוך, כל גוון חייב להיות נכון בפני עצמו, ולכן ציור כזה הוא תרגיל הערבוב הטוב ביותר שאני מכיר. לצפייה ביצירה.

שתי טכניקות בבד אחד כדי לספר על זמן. בציור הזה העבר וההווה של תל אביב חולקים בניין אחד. את צד ה"אז" ציירתי במכחול יבש וסקאמבלינג, צבע מועט על שכבה כהה, כדי שייראה דהוי כמו צילום ישן. את צד ה"היום" בניתי באימפסטו רווי וצבעים מלאים. אותו בניין, אותה קומפוזיציה, ושתי טכניקות שמספרות שני זמנים. כשבוחרים טכניקה, שווה לשאול לא רק "מה יפה" אלא "מה זה אומר". לצפייה ביצירה.

נוף: הסדר הנכון של הטכניקות. בנוף עובדים מרחוק לקרוב. השמיים נעשו ראשונים, רטוב על רטוב, כדי שהמעבר מכתום לסגול יהיה חלק בלי אף קו. השדה נבנה בשכבות: ירוק כהה יבש, ואז מכחול יבש של אוכרה מעליו לקש. הבית, שהוא הדבר הכי קרוב וחד, צויר אחרון במכחול סינתטי קטן על שכבה יבשה לגמרי, כדי שהקצוות יישארו חדים. במדריך ציור נוף בצבעי שמן אני מפרק את הסדר הזה שלב אחר שלב. לצפייה ביצירה.

זמני ייבוש ואיך מייבשים צבעי שמן מהר יותר

השאלה שאני מקבל הכי הרבה היא "כמה זמן לוקח לצבע שמן להתייבש". התשובה תלויה בעובי, בפיגמנט, במדיום ובחדר. הנה המספרים האמיתיים.

מצב	יבש למגע	מוכן לשכבה הבאה	יבש לגמרי (ללכה)
רישום מדולל במדלל	שעה עד יום	יום	חודשיים
שכבה דקה עם ליקווין	יום	יום עד יומיים	3 עד 6 חודשים
שכבה רגילה עם שמן פשתן	2 עד 5 ימים	5 עד 7 ימים	6 חודשים
אימפסטו עבה	שבוע עד שבועיים	שבועיים ומעלה	שנה ויותר

פיגמנטים שמתייבשים מהר ולאט

• מהר (יום עד יומיים): אומבר שרוף, אומבר טבעי, סיינה שרופה, אוכרה, כחול פרוסי, לבן פלייק.
• בינוני (2 עד 5 ימים): אולטרמרין, קדמיומים, ירוק פתלו, לבן טיטניום.
• לאט (שבוע ויותר): אליזרין קרמזון, שחור עצם, לבן אבץ, ורוב הצבעים השקופים.

איך לייבש צבעי שמן מהר, בלי להרוס את הציור

1. מדיום מזרז. ליקווין או מדיום אלקידי מקצרים את הייבוש למגע ליום אחד. זו הדרך הבטוחה.
2. שכבות דקות. שכבה דקה מתייבשת פי כמה מהר משכבה עבה. את האימפסטו משאירים לסוף.
3. פיגמנטים מהירים בשכבות התחתונות. אומבר וסיינה לשכבת הבסיס, קרמזון וקדמיום למעלה.
4. חדר חם, יבש ומואר. חום ואור מאיצים חמצון. חדר עם חלון ומאוורר קטן עדיף על מחסן סגור.
5. מה לא לעשות: תנור, מייבש שיער, שמש ישירה ורדיאטור צמוד. חום מהיר מייבש את השכבה החיצונית לפני הפנימית, ואז הציור מתקמט ונסדק.

לכה סופית: רק כשהציור יבש לגמרי, שישה חודשים לפחות, וכשנה לאימפסטו. עד אז אפשר למרוח לכה ריטאץ' דקה כדי להחזיר ברק אחיד לאזורים שהתייבשו מט.

ניקוי מכחולים ושמירה על הציוד

מכחול זיפים טוב עולה שישים שקלים ומחזיק שנים, בתנאי אחד: שלא נשאר בו צבע שמן ללילה. הנה השגרה שלי בסוף כל יום ציור, ארבע דקות בדיוק.

1. ניגוב. לוחצים את המכחול לתוך מגבת נייר ומוציאים כמה שיותר צבע, מהמתכת אל הקצה.
2. שטיפה במדלל. צנצנת עם רשת בתחתית ומדלל ללא ריח. מסובבים את המכחול על הרשת עד שהנוזל שיוצא ממנו שקוף. הצבע שוקע מתחת לרשת והמדלל למעלה נשאר נקי שבועות.
3. סבון ומים. סבון עדין (סבון זית או סבון מכחולים) על כף היד, מסובבים את המכחול בכף עד שהקצף לבן לגמרי, שוטפים במים פושרים. חוזרים עד שאין שום גוון בקצף.
4. עיצוב וייבוש. מעצבים את השערות לצורתן המקורית ומניחים את המכחול במאוזן, לא במאונך בכוס. מים שיורדים לתוך המתכת מפרקים את הדבק ומשירים שערות.

מכחול שכבר התקשה? לילה במדלל, ואז סבון. אם זה לא עזר, מנקה מכחולים ייעודי. לרוב אפשר להציל.

הצבעים והפלטה: צבע שנשאר על הפלטה מחזיק יומיים במקרר או שלושה ימים מתחת לניילון נצמד. את השפופרות סוגרים היטב אחרי כל שימוש, וסמרטוטים ספוגי שמן פשתן שוטפים או מכניסים לפח מתכת סגור, לעולם לא לערמה יבשה.

תיקון טעויות, כי בשמן הכול הפיך

זה היתרון הגדול של שמן על כל חומר אחר: כמעט כל טעות ניתנת לתיקון. לפי מצב הצבע:

המצב	מה עושים
הצבע עדיין רטוב	מנגבים במגבת נייר או גורדים בסכין פלטה עד לשכבה שמתחת. אפשר גם להשאיר "רוח" של הצבע ולצייר לתוכה
הצבע דביק, לא יבש ולא רטוב	לא נוגעים. מחכים יום או יומיים לייבוש מלא ואז מכסים. נגיעה עכשיו רק תמרח
הצבע יבש	מציירים מעל בשכבה אטומה. לבן טיטניום מכסה כמעט הכול, ומעליו מתחילים מחדש
הציור יבש ואתם רוצים לשנות אזור שלם	משייפים עדין בנייר זכוכית דק, מנקים את האבק, ומציירים מעל. הפלמים עשו את זה כל הזמן
"בוץ" בפלטה	לא מנסים להציל. מנגבים, מתחילים ערבוב חדש משני צבעים בלבד
ברק לא אחיד אחרי ייבוש (אזורים מטים)	זה נורמלי, השמן נספג בשכבה שמתחת. לכה ריטאץ' דקה מחזירה אחידות

והכלל שמעל כולם: להתרחק מהציור. כל עשרים דקות, שלושה מטרים אחורה. רוב הטעויות שנראות איומות מקרוב נעלמות מרחוק, ורוב הטעויות האמיתיות רואים רק משם.

ציור בשמן למתחילים: הציור הראשון, צעד אחר צעד

כל הטכניקות שלמעלה נפגשות בציור הראשון. לא צריך לשלוט בכולן כדי להתחיל: צריך קנבס קטן, שישה צבעים, שלושה מכחולים וסדר פעולות נכון. זה הסדר שאני עובד בו גם היום, על כל בד.

1. סקיצה. משרטטים את הקומפוזיציה בפחם או במריחה דקה של סיינה שרופה מדוללת במדלל. פחם נמחק בקלות, ואת הקו שנשאר מקבעים בשכבת צבע דקה כדי שלא ילכלך את הצבעים.
2. הצורות הגדולות קודם. מניחים את כתמי הצל, הביניים והאור הגדולים בצבע רזה, במכחול הרחב, בלי שום פרט. מצמצמים עיניים מול הנושא: אם הציור נקרא נכון גם כשהעיניים חצי סגורות, המבנה נכון.
3. השכבה האמצעית. מוסיפים מעט שמן פשתן, מתקנים את הרישום, מדייקים את הצורות ומניחים את הצבעים האמיתיים. כאן קורה רוב הציור.
4. אור ופרטים בסוף. ההבהקים, קצה הלחי, הנצנוץ על הבקבוק, בצבע השמנוני ביותר. עוצרים כשהציור עדיין נראה רענן.
5. מנוחה. חוזרים אחרי יומיים-שלושה. רואים מה צריך תיקון, ובדרך כלל מגלים שצריך פחות ממה שחשבתם.

בציור הראשון מערבבים על הפלטה ומחליטים על הבד: הפלטה נותנת שליטה בגוון, הבד נותן את ההחלטה. כשהיד תתרגל, נסו את ההפך, שני צבעים זה לצד זה שמתערבבים ישירות על הציור בישיבה אחת. זה בדיוק ה-alla prima מהסעיף על הטכניקות, וזה מה שנותן לציור חיות שעבודה בשכבות לא מסוגלת לחקות.

חמש טעויות של מתחילים, ואיך נמנעים מהן

• יותר מדי שמן, מוקדם מדי. צבע ששוחה מאבד את צורתו ונשאר דביק שבועות. מתחילים בצבע ישר מהשפופרת ומוסיפים טיפה מדודה של שמן רק כשצריך זרימה.
• שכבה עבה על שכבה רטובה ועבה. ככה מתחילים סדקים וקמטים. נותנים לשכבה הרזה יום.
• ללכת לאיבוד בפרטים. מי שצייר ריס לפני שצורת הראש נכונה, התחיל מהקצה הלא נכון.
• יותר מדי צבעים. שתים עשרה שפופרות על הפלטה מייצרות אפור. שש שפופרות מייצרות צבע.
• לוותר על קנבס "מקולקל". כמעט כל קנבס ניתן להצלה: מגרדים, מנגבים, מחכים לייבוש ומציירים מעל. ראו את טבלת התיקונים למעלה.

תוכנית תרגול לשלושים יום

ידע לא הופך לציור בלי ידיים. הנה תוכנית של חודש, חצי שעה עד שעה ביום, שבסופה תשלטו בכל הטכניקות שבמדריך.

שבוע	מה מתרגלים	התוצר
1	ערבוב בלבד: טבלת ערבוב, גווני עור, אפורים צבעוניים	טבלת ערבוב אחת שמורה, עשרה כדורים בגוונים שונים
2	ערכים: גריזאיל של תפוח, כד, יד	שלושה מחקרי מונוכרום
3	רטוב על רטוב ואימפסטו: פרי, פרח, קיר	שלושה ציורים בישיבה אחת, 30 על 40 ס"מ
4	שכבות וזיגוג: ציור אחד שנבנה לאורך שבוע	ציור מוגמר אחד עם בסיס, צבע, זיגוג ופרטים

אחרי החודש הזה בחרו נושא שחשוב לכם באמת ותציירו אותו גדול, שישים על שמונים לפחות. הבד הגדול מכריח החלטות, והחלטות הן מה שהופך תרגילים לאמנות.

מכאן ממשיכים

• לימוד ציור בצבעי שמן: המדריך המלא למתחילים, על הדרך הכללית של לומד ציור, מהרישום הראשון ועד סגנון אישי.
• איך לצייר נוף בצבעי שמן ואיך לצייר עננים בצבעי שמן, שני תרגילים שלמים שלב אחר שלב.
• ציור שמן על קנבס: טכניקה, על הכנת הבד, ג'סו ובחירת משטח.
• מאחורי הקלעים: איך נולד ציור שמן, תהליך עבודה מלא על יצירה אחת.

ואם אחרי כל זה תרצו לראות את הטכניקות האלה מקרוב, על בד אמיתי ולא במסך, הגלריה פתוחה, ואפשר גם לתאם ביקור בסטודיו. אין דרך טובה יותר להבין אימפסטו מאשר לעמוד מולו.