פוסט טראומה וציור

במאמר זה אני משתף את הקשר האישי שלי בין פוסט טראומה לציור שמן. איך המכחול והבד הופכים למקום של נשימה, ומדוע האמנות מצליחה לגעת במקומות שבהם המילים נגמרות.

אני חי עם פוסט טראומה וציור

זה לא חדש. זה לא סוד. זה חלק ממי שאני. פוסט טראומה לא נראית תמיד כמו שמצפים. לפעמים היא שקטה. לפעמים היא ארוזה יפה מאחורי יום עבודה רגיל. ולפעמים היא עולה בדיוק כשאתה לא מצפה. ציור שמן שמתייבש לאט, וכל שכבה מביאה איתה משהו שחיכה. הציור פורטרט עצמי פוסט טראומה הוא הכי אישי שיצא ממני. לא תכננתי אותו. הוא פשוט היה צריך לקרות.

התמודדות עם פוסט טראומה דרך ציור שמן

פוסט טראומה עובדת כך: הגוף זוכר לפני שהמחשבה מספיקה לעבד. טריגר קטן, ריח, צליל, אור מסוים, ופתאום אתה שם, בתוך רגע שכבר עבר. הציור, שמן מקורי על קנבס, מציע משהו מוזר ויעיל: הוא גם מאט וגם מאלץ נוכחות. אי אפשר לברוח ממנו. כל מריחה דורשת החלטה. והחלטה דורשת שתהיה בתוך הגוף שלך, לא מחוצה לו. לא בגלל שזה מרפא, אלא בגלל שזה דורש ממך להיות פה.

לא תרפיה באמנות, משהו אחר

אני לא מטפל. אני לא כותב מתוך ידע קליני על פוסט טראומה. אני כותב מתוך הניסיון של לצייר עם גוף שיש בו הרבה רעש. ויש הבדל בין תרפיה באמנות, שיש בה מטפל, מסגרת ומטרה, לבין לשבת לבד בסטודיו בשעה שאחרי חצות ולתת לשמן לנוע. שני הדברים יכולים להיות נכונים. אבל הדבר שאני מכיר הוא השני.

מה הציור נותן שמילים לא נותנות

טראומה קוטעת את הסיפור. אתה מנסה לספר מה קרה ואתה נתקע, כי המילים לא מסדרות את זה נכון. הן מדויקות מדי, או לא מדויקות מספיק. צבע לא מנסה להיות מדויק. הוא מרגיש נכון או לא נכון. פלטה חמה על קנבס יכולה לגעת במשהו שמשפט שלם לא מצליח לתאר. כשאני מצייר פורטרט של עצמי, של דמות שמדברת אליי, אני לא מספר. אני מכיר.

ציורי פורטרט כשיקוף של התמודדות נפשית

ואיני מתקבל על דעתי, הפורטרט של אסי דיין, נולד גם הוא ממקום דומה. אדם שמחזיק בו זמנית דברים שנראים מנוגדים. בן למנהיג. יוצר עצוב. מישהו שהיה הכי עצמו כשהיה הכי פגיע. אני מצייר אנשים שמחזיקים סתירות, כי זה מה שאני מכיר.

שאלות נפוצות על פוסט טראומה ואמנות

איך ציור עוזר להתמודד עם סימפטומים של פוסט טראומה? הציור, ובמיוחד העבודה עם צבעי שמן, דורש ריכוז ונוכחות מלאה ברגע הזה. הפעולה הפיזית של מריחת הצבע וההחלטות האסתטיות עוזרות להרגיע את המערכת העצבית ולהעביר את המיקוד מהזיכרון הטראומטי אל היצירה המוחשית שעל הקנבס.

מה ההבדל בין תרפיה באמנות לבין ציור עצמאי בסטודיו? תרפיה באמנות מתבצעת בליווי מטפל מוסמך ובמסגרת קלינית. לעומת זאת, ציור עצמאי בסטודיו הוא תהליך של ביטוי עצמי לא מונחה. עבורי, הסטודיו הוא מרחב של חופש שבו אין נכון או לא נכון, אלא רק ניסיון לתת צורה וצבע לתחושות פנימיות.

האם צריך ניסיון קודם בציור כדי להפיק מכך תועלת רגשית? ממש לא. הערך האמיתי בציור ככלי להתמודדות אינו טמון בתוצאה הסופית או בטכניקה, אלא בתהליך עצמו. היכולת להוציא החוצה רגש מבלי להשתמש במילים היא עוצמתית עבור כל אחד, ללא קשר לרמת המיומנות.